חדשנות בעסק
כדי לחדש את העסק באמצעות ניהול חדשנות, יש צורך להטמיע טכנולוגיות מתקדמות, לשפר תהליכי עבודה, ולפתח מוצרים ושירותים חדשניים המתאימים לצרכים המשתנים של השוק. בנוסף, חשוב לטפח תרבות של חדשנות בארגון באמצעות עידוד עובדים להציע רעיונות יצירתיים ופתרונות מחוץ לקופסה. שילוב של גישות חדשניות עם אופטימיזציה של המערכות והתהליכים הקיימים יוביל להגדלת היעילות התפעולית ולצמיחה עסקית מתמשכת, תוך שמירה על יתרון תחרותי.
בעשור האחרון, אנחנו שומעים על חדשנות מכל הכיוונים: חדשנות בחשיבה, חדשנות בפיננסים, חדשנות בתחום משאבי האנוש. אם גם ראשך הסתחרר מכל גל החדשנות הזה והרדיפה אחריו, הבה נעצור לרגע ונבדוק לעומק מה היא, בעצם, אותה חדשנות, כיצד היא באה לידי ביטוי בארגונים, ובעיקר, מה יוצא לך מזה?
רק דגים מתים שוחים עם הזרם?
"חדשנות" הפכה ל-Buzz word של השנים האחרונות. מוצר נמכר טוב יותר כאשר מודבקת לו התווית "חדשני", מועמד למשרה המוגדר כבעל תפיסה "חדשנית" – בעל סיכויי קבלה טובים יותר למשרה נחשקת מחברו שאיננו כזה וכן הלאה.
כולנו משתמשים במונח הזה מספר פעמים ביום, מאחר ו"חדשנות" ו"חדשני" הפכו מילות מפתח המתארות יתרון כלשהו. אבל מה הוא אותו יתרון?
אם נבדוק במילון, נגלה שהפירוש היבש של המושג "חדשנות" הוא "יצירת ערך מוסף באמצעות פתרונות חדשים לצרכים קיימים, או באמצעות יצירת פתרונות לצרכים חדשים". פירוש סתמי למדי, לא? ובכ"ז, אם נפרוט את המושג לפרוטות קטנות ממש, נגלה שמדובר בקונספט חשיבתי, היכולת לחשוב מחוץ לקופסא, היכולת להשתמש במידע הקיים בידיך כדי למצוא דרך רעננה ויצירתית כדי לפתור בעיות קיימות (או לספק פתרונות לצרכים חדשים שטרם פגשת קודם).
כלבים קשישים יכולים ללמוד טריקים חדשים?
לכאורה, מדובר בתכונה מולדת ובנטיה טבעית, אולם, בניגוד למה שנהוג לחשוב, "חדשנות" בהחלט ניתן ללמד בצורה מושכלת ומובנית. גם כאשר האדם הוא אדם בוגר בעל דפוסים מובנים ומוגדרים ומשולל תכונה זו, ניתן להקנות לו את יכולת ראיית ה-360 מעלות, הנחוצה כדי לחשוב ביצירתיות חדשנית. על אחת כמה וכמה נכון הדבר, כאשר מדובר בארגונים גדולים וותיקים, אשר מתנהלים בצורה מסורתית-קלאסית במשך מספר עשורים וכיום, נאלצים להתמודד עם מתחרים צעירים חדשים וזריזים, אשר החדשנות זורמת בדמם והיא חלק בלתי נפרד מהאג'נדה והאסטרטגיה הארגונית שלהם.
הדילמה הארגונית – מי שלא הולך קדימה – הולך אחורה?
כאשר המדובר בארגון ותיק, אשר מורכב מעובדים בעלי רמות גמישות והסתגלות שונות, גיבוש אסטרטגיה מעודדת-חדשנות עלול להיות בעייתי מעט. כי מצד אחד, כל מהנדס תוכנה מתחיל מכיר את חוק מספר אחד: "אם זה עובד, אל תיגע" ומצד שני, אי שם בהיסטוריה, כבר אמר אלברט איינשטיין ש"ההגדרה לאי שפיות הינה לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות". ומצד שלישי: בעולם העסקי, מי שאיננו גמיש ואיננו מסגל לעצמו את היכולת להשתנות בהתאם לנסיבות ולמציאות, עד מהרה מוצא את עצמו לא רלוונטי ומחוץ למירוץ.
השינוי מתחיל מלמעלה
כמו כמעט כל ניהול שינוי בארגון, כמו אימוץ החדשנות מתחיל "מלמעלה", מהנהלת הארגון, מהדרגים הבכירים שבו. עידוד החדשנות בארגון יכול ללבוש צורות ופנים רבות ושונות, למשל, בגיבוש אסטרטגיה ארגונית המעודדת יצירתיות וחדשנות, בפתיחות לרעיונות שבאים "מלמטה" מהעובדים בשטח, בעידוד העובדים שמצאו פתרונות ייחודיים משלהם לבעיות נפוצות, לחלוק אותם עם שאר עובדי הארגון וכן הלאה.
לסיכום
אין טעם לחכות עד שדברים יתדרדרו עד לפי התהום, כדי להתחיל בטיפוס חזרה למעלה. לכן, חדשנות היא צו השעה, עבור כל ארגון שרוצה לשגשג ולא רק להיאבק על קיומו כדי "לשרוד" עוד שנה.